'פיץ

הפרוייקט שלי עוסק בצילום רחוב תיעודי של נשים בטווח גילאים גדול יחסית. בחרתי בעבודתי לעסוק בנשים שאני רוצה לתת להן מקום ובמה להיות האישיות שלהן ומטרתי היא להעצים כל אחת בפני עצמה דרך התייחסות לזוויות הצילום, פרספקטיבה וקומפוזיציה.

ניתן לראות שבתמונות שלי, הנשים ממלאות את הפריים והן מרכז התמונה. כל אישה היא ייחודית במבנה הפנים שלה, בסגנון הלבוש שלה, השיער והבעת הפנים או מנח הגוף שלה. חשוב לי מאוד להראות מגוון ומנעד של נשים בשביל להראות סוגים שונים של אישיויות וסיפורים.

עם כל אישה יצרתי קשר עין ו/או דיברתי איתה לפני ואחרי לקיחת התמונה. הקשר חשוב בשבילי בשביל נתינת הידיעה לנשים שבחרתי בהן מסיבה מסויימת, כי הן מיוחדות בעיניי ויש ערך מוסף שאני רואה בהן, הן מסקרנות אותי ואני רוצה לדעת מה עומד מאחורי הדמות שאני רואה, מה ההיסטוריה שלה, מה היא אוהבת.

אני רוצה להראות את הנשים כבנות אדם לפני הכל, לפני הבגדים, לפני האיפור והשיער, אני רוצה להפריד אותן מה"עם" הנשי לרגע ולכבד אותן. לתת למבט שלהן להיפגש עם המבט שלנו, הצופים, ולהעריך את היופי שלהן בצורה אחרת, כי מאחורי כל אישה שיוצאת לרחוב, מסודרת ומאופרת, יש לב שחווה, יש עולם ומלואו.

הייתי רוצה שהצופה בסדרה שלי, ירגיש ויעריך את היופי הנשי כמו שאני מעריכה, ללא התייחסות למודל היופי שלנו.

כמובן שבבחירת המצולמות היה שיקול אסתטי, אך מעבר לכך, רציתי לתת להן במה ודאגתי להחמיא לכל אחת מהן ולחייך בשביל שירגישו שאני לא סתם לוחצת על כפתור, אני רוצה להעריך את הזמן שלהן ולתת כבוד לכל אחת שעוצרת לכמה דקות את היום שלה בשביל להיות חשופה למצלמה בידי אדם לא מוכר. 

בפאן הויזואלי, התמונות מאוד צבעוניות וחיות, תמיד הייתי ילדה של צבעים ופסיכדליה, אז העברתי בעיקר את הצבעים החמים בתמונות ובכולן יש מעין אווירת קיץ או סתיו. השתמשתי ברקעים שלעיתים מתחברים ללבוש או אווירת האישה או כאלה שמבליטים אותה ולרוב הם משחקים תפקיד של צבע בלבד. הנשים צולמו לא בסביבתן  הטבעית או ביתן אלא בסביבות בתי קפה, רחובות וכו. 

במישור האישי, בחרתי לצלם נשים כי אני מתחברת ליופי הנשי והוא סוחף בעיניי. תמיד הערכתי אותו, לא בגלל היוקרה של הבגד או האיפור, אלא כי זו הדרך שלה להקרין את האישיות שלה החוצה, אדם אינו יכול להראות מה יש לו בלב ללא מילים, אך הוא יכול לספר סיפור דרך הבגדים. לכל בגד יש סיפור. כל דבר שנראה שטחי, כל שרשרת, צמיד או טבעת, יכולה לסחוב עימה כאב או זיכרון, הסנטימנטליות היא היופי בכל אדם הלובש את סיפור חייו והדמות שאותה בחר להוציא לעולם באותו יום. התברכתי ביכולת לראות אישה כעבודת אומנות לא מוכרת ואני שואפת להעביר את התחושה הזאת בעבודותיי.